אובדן הוא רגע קשה מנשוא. אין ספק כי ההתמודדות מתחילה עם רגע האבדה, אך היא ממשיכה עוד שנים אחרי לכתו של היקיר. כל אדם שאיבד במהלך חייו אדם קרוב ואהוב, מתמודד בדרך שונה עם הכאב. יש את אלו שבוחרים להסתייע בטיפולים פסיכותרפיסטים, אחרים פונים לטיפול הומאופטי, קבוצות תמיכה ועוד. בעידן הטכנולוגי של ימינו התווספו דרכי התמודדות נוספות והעיקרית מביניהן; סרטים המצולמים ונערכים למען המשפחות והחברים שנשארו להתמודד עם החלל שנוצר לאחר המוות.
אזרחי מדינת ישראל מכירים את סרטי הזיכרון המיועדים למעל 22,000 חללים שקיפחו את חייהם על קודשת מדינת ישראל. בכל יום מידי שנה, נוהגים להקרין בכל ערוצי הטלויזיה סרטי זיכרון המיועדים להנצחת החלל ובאופן בלתי נמנע מאפשרים הסרטים למשפחות השכולות להתמודד עם האובדן. ז'אנר זה של סרטי זיכרון הקרוי אישי- דוקומנטארי הוא ז'אנר ייחודי למדינת ישראל.
במהלך צילום הסרט, מתאפשר לסובבים החווים אובדן להתמודד עם חוסר האונים בצורה פעלתנית המשמרת את נוכחותו. הסובבים אשר לוקחים חלק בסרט עסוקים בהחייאת הזכרונות, כאשר אותם מלווה לכל אורך הדרך צוות הצילום ואין הם נשכחים בסלון או בחדר השינה ללא מעש תוך שקיעה אל השכול והאובדן הנורא מכל.
בשלב בו הסרט מוכן ומוקרן לכל, ניתנת האפשרות ליצור סביבה תומכת המזדהה עם הסיפור ועם האובדן מה שיוצר סולידאריות חברתית ומענה לשלב "מתן עדות לאירוע טראומתי" שנחשב לשלב משמעותי במהלך ההתמודדות עם השכול.
אזרחי מדינת ישראל מכירים את סרטי הזיכרון המיועדים למעל 22,000 חללים שקיפחו את חייהם על קודשת מדינת ישראל. בכל יום מידי שנה, נוהגים להקרין בכל ערוצי הטלויזיה סרטי זיכרון המיועדים להנצחת החלל ובאופן בלתי נמנע מאפשרים הסרטים למשפחות השכולות להתמודד עם האובדן. ז'אנר זה של סרטי זיכרון הקרוי אישי- דוקומנטארי הוא ז'אנר ייחודי למדינת ישראל.
כיצד מאפשרים סרטים אלו להורים לחברים לילדים ולבני הזוג להתמודד עם אובדן
כאמור סרטים מעוררים השראה להתמודדות עם אובדן, אך נשאלת השאלה הכיצד מצליחים סרטים אלו לענות על קושי ההתמודדות? בראשית תפקידו של סרט דוקומנטרי המוקרן בערוצים השונים בין היתר ביום הקדוש -יום הזכרון, בבתי ספר ועוד, היוו כלי הנצחה לחיילים אשר לחמו את מלחמות ישראל ולאחר שבוצעו מחקרים רבים ומגוונים, הובן כי הסרטים מאפשרים במקביל את ההתמודדות של הסובבים עם השכול. הסרט בראש ובראשונה מהווה מסגרת המשמרת את זכרון המת ואת נוכחותו בעולם, דהיינו לאחר מותו ממשיך המת להופיע בין החיים באמצעות סרט הזכרון.
במהלך צילום הסרט, מתאפשר לסובבים החווים אובדן להתמודד עם חוסר האונים בצורה פעלתנית המשמרת את נוכחותו. הסובבים אשר לוקחים חלק בסרט עסוקים בהחייאת הזכרונות, כאשר אותם מלווה לכל אורך הדרך צוות הצילום ואין הם נשכחים בסלון או בחדר השינה ללא מעש תוך שקיעה אל השכול והאובדן הנורא מכל.
בשלב בו הסרט מוכן ומוקרן לכל, ניתנת האפשרות ליצור סביבה תומכת המזדהה עם הסיפור ועם האובדן מה שיוצר סולידאריות חברתית ומענה לשלב "מתן עדות לאירוע טראומתי" שנחשב לשלב משמעותי במהלך ההתמודדות עם השכול.
לא רק בימי מלחמה
הסברה הרווחת בקרב מרבית האוכלוסייה היא כי סרטי זכרון נועדו בפרט לחללי צה"ל, אך לאחר שהוכח כי סרטים אלו מאפשרים התמודדות נכונה עם השכול, יצירתם מתאפשרת ואף רצויה לכל משפחה שאיבדה בשלב זה או אחר של החיים, אדם יקר ואהוב. היכולת להשאיר את המת בתודעה הבאה לידי ביטוי בסרט ההנצחה היא, שעושה את ההבדל במהלך ההתמודדות עם השכול. אין ספק כי לא כל אדם מודע לאפשרות זו שצמחה והפכה לממשית בתהליך ההתמודדות אך עם היוודע דבר תרומתו של הסרט, הרי שלא מעט בוחרים באלטרנטיבה זו כדרך בלי מעורערת להתמודדות עם השכול.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה